בָּטֵל

בָּטֵלII, בָּטֵיל m. (preced. ws.) 1) null, void; vain. Gitt.IV, 1 ב׳ הוא is void (revoked); v. בְּטֵל Ithpe.; a. fr.Pl. בְּטֵלִים, בְּטֵלִין, בְּטֵי׳.דברים ב׳ vanities, absurdities. Ab. Zar.16b; a. fr. 2) idle, unemployed, not needed. Snh.21a one horse והוא ב׳ when not needed (for war). Koh. R. to VI, 8Pl. as supra. Y.Meg.I, 70b bot. עשרה בטילין … לביה׳׳כ (where there are) ten men at leisure for attending Synagogue, v. בַּטְלָן. Ber.16a והוא שב׳ ממלאכתן provided they stop working. Ib. 17b ת׳׳ח ב׳ a scholars have to abstain from work; a. fr.Fem. בְּטֵלָה, בְּטֵילָה. Ab. V, 16, v. בָּטֵל I. Gitt.32a v. בָּטֵל I, Pi.; a. fr.